דיסקלקוליה היא קושי למידה ספציפי במתמטיקה. כמו דיסלקציה, דיסקלקוליה יכולה להיגרם כתוצאה מגירעון בתפיסה חזותית. למעשה, היא נחשבת גרסה של דיסלקציה.

דיסקלקוליה מתייחסת ספציפית לחוסר יכולת לבצע פעולות במתמטיקה או אריתמטיקה.
לדיסקלקוליה אין קשר לאינטליגנציה. כלומר, התפלגות מנת המשכל בקרב בעלי הדיסקלקוליה זהה לזו שבאוכלוסייה הכללית והסיכוי של אדם עם דיסקלקוליה להיות גאון, בעל אינטליגנציה נורמאלית או מפגר, זהה לזה של אדם בלא דיסקלקוליה.

כמו בליקויי למידה אחרים, קל יותר לחשוד בקיום דיסקלקוליה אצל אנשים עם מנת משכל גבוהה מהנורמאלי ולכן יש יותר אנשים אינטליגנטים המאובחנים בה. אולם, כמו לקויות למידה אחרות, אין קשר בינה לבין האינטליגנציה.

לקות במתמטיקה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של נבדק נמוכה יחסית לגילו, להשכלתו ולרמת המשכל שלו.

            יש להפריד בין שני מקרים:

• דיסקלקוליה נרכשת - כאשר ניתן לשייך את הרמה הנמוכה לפגיעה מוחית שעבר הנבדק
• דיסקלקוליה התפתחותית - כאשר הנבדק סובל מהלקות אך ידוע שהוא לא סובל מפגיעה מוחית

             סימפטומים אפשריים:

• בעיות תכופות בהפעלת ידע אריתמטי בסיסי הידוע לתלמיד היטב. למשל, בלבולים עם הסימנים +, -, /, ו-x, הפיכה או החלפת מקומות של ספרות וסימנים, שגיאות העתקה משורה לשורה בעת פיתוח משוואה וכיוצא בזה.
  • אריתמטיקה מנטאלית - קשיים בהפעלת הידע הבסיסי עשויים להיות חמורים יותר כשהחישוב נעשה בעל פה.
  • פער גדול מאוד בין הצלחות בנושאים כמותיים דלי חישובים כמו מדעים וגאומטריה לבין כישלונות בנושאים מספריים גרידא.
  • קושי עם משימות יומיומיות כמו חישוב עודף, חישוב תשר וכיוצא בזה.
• קושי בהפעלת ידע קיים לשם התמצאות בלוחות זמנים, או בכיוונים וקושי בלמידת ידע בסיסי כזה מלכתחילה. אדם מבוגר ומלומד שיש לו דיסקלקוליה עשוי שלא לזכור את לוח הכפל, את סדר החודשים הלועזיים, את מספר הימים בכל חודש, לא לקרוא שעון אנלוגי ולהתבלבל תכופות בין "ימין" ו-"שמאל".
• הקושי בהערכת הזמן כמו גם בחישוב בסיסי יוצר בעיות תכופות בהתנהלות: חוסר יכולת להכין תכנונים כלכליים או תיקצוב, הקצאה לא נכונה של זמן בין עניינים חשובים לטפלים וכיוצא בזה.
• במקרים קיצוניים - קושי רב או אפילו חוסר יכולת להבין או לזכור מושגים מתמטיים, חוקים, נוסחאות ותהליכים.